מדונה, התפוחים של מר פיבודי

על העטיפה:
ההשראה לספר הזה באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לי המורה שלי לקבלה. הוא מספר על כוחן של מילים, ומדגיש את הצורך לבחור אותן בקפידה כדי לא לפגוע באחרים. הבעל - שם - טוב (הבעש"ט), שהיה מחברו של הסיפור המקורי הקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת, והדגיש את ערכה וחשיבותה של אהבת הבריות. אני מקוה שעשיתי צדק עם סיפורו. ספר זה מוקדש למורים באשר הם.

רושם כללי:
הסיפור היה מעניין. אני אהבתי את התמונות. גם אהבתי לקרוא עם אבא.
הספר על מר פיבודי וטומי. טומי אמר לחבריו משהו רע על מר פיבודי, המורה של העיירה הפויל, שלא היה נכון.

שאלה: האם למדת משהו מהסיפור?
תשובה: כן למדתי שלא כל מה שרואים נכון, לא כל מה שרואים צריך להגיד, לפעמים צריך לשמור בסוד.
אהבתי את מר פיבודי כי הוא עשה את הדבר הנכון.

שאלה: טומי למד משהו?
תשובה: כן, את מה שאמרתי.

שאלה: מה פחות אהבת בסיפור?
תשובה: שטומי היה צריך לאסוף הרבה נוצות.

שאלה: היית קוראת עוד סיפורים של מדונה?
תשובה: כן.

שאלה: לגבי ספרים אחרים של מדונה. האם אהבת את "פשוט חלום – השושנים האנגליות"?
תשובה: כן, מאוד.

שאלה: ואת "הרפתקאותיו של עבדי" אהבת?
תשובה: אהבתי פחות.

שאלה: הסיפור על התפוחים נראה לך אמין (יכול היה לקרות במציאות?)
תשובה: כן, חוץ מהעניין של הנוצות.




התפוחים של מר פיבודי, מדונה, אייר:לורן לונג תרגום: אירית ארב, כנרת בית הוצאה לאור, 2003. 32 עמודים.