מהרהורי האב: הסיפור הוא על ילד המגיע לגן חיות מיוחד! החיות בגן זה אינן כל מה שהן נראות, אלא בנוסף הן גם חיות אחרות! כל מה שצריך לעשות הוא להפוך את התמונה ולזהות את החיה השנייה.
מאוד נהנתי לקרוא אותו עם זואי בת החמש, ניחשנו לאילו חיות יהפכו החיות שראינו, צחקנו, ומבלי להיות איש חינוך דגול, אני בטוח שעצם הראייה הנוספת תורמת משהו ליכולות הקוגניטיביות ויכולת החשיבה.
התמונות יפות ואיכותיות, למרות שתמונה אחת או שתיים לא היו לגמרי ברורות.
מהרהורי האב: עוד טרם פתיחתו היה ברור לי שזהו ספר מיוחד, לפי הציור שעל כריכתו. הוא בעצם מתחיל בעת משבר של תלתל, נערה צעירה, ששני מאורעות מטלטלים עברו עליה: מעבר לבית חדש, והולדת אח. ברור שהקושי של המעבר מבית כה מוכר לבית מנוכר הוא לא קל, ובשעת משבר זו ההורים עסוקים כנראה בתינוק. לתלתל קשה להשלים עם המצב החדש שנוצר, וללא הכוונה כל מה שנותר לה הוא להתרפק על העבר. תלתל מאוד קרובה לטבע ולכן אין פלא שאת ישועתה היא מקבלת ממנו. זחל קטן שצונח על ידה. מבחינת המישור של הסיפור, הזחל הופך לחבר שלה, וברגע שיש לה עם מי לחלוק היא בעצם מתחילה לצאת מהבדידות, ללמוד לשתף ולהתאקלם. ובהדרכתו הצמודה של הזחל, שהופך בעצם לקול אוניברסאלי, היא לומדת להכניס את הדמיון למציאות (למשל על תרנגולים באמבטיה) ואת המציאות לדמיון (ל"טפל" במטפלת). במישור הפרשני אפשר לומר שהדמיון מציל אותה מלכתחילה. ברגע שיש לה דמיון היא יכולה להיפתח לאח שלה ולהפסיק לפחד מהמטפלת האימתנית, ולשים לב לחממה בגן הבית החדש. בעצם העלילה בסיפור מתרחשת בתוך נפשה של תלתל ואת הקול הירוק אפשר לראות כקול הפנימי שלה, כמו שטוענת יעל דר.
הסיפור מסופר במקוריות כאשר לרוב המשפטים ממשיכים בין הדפים ונותנים על-ידי כך אפשרות לנחש מה יהיה בדף הבא.
הבדידות של תלתל, היא לא בדידות פשוטה, וכך הוא חורג מהיות ספר ילדים. הבדידות היא מוחלטת באין הורים, קרובים או חברים, ואכן צריך כח נפשי לא פשוט בכדי לבחור להיחלץ ממנו.
הציורים היו נהדרים, ושקפו את ההרגשות: למשל המטפלת המאיימת היא גדולה, אך אחרי שמתגברים על הפחד ממנה היא הופכת לקטנטונת.
מומלץ ביותר.
והנה דברי קהל היעד:
אזאר נאפיסי, תלתל והקול הירוק, איירה: סופי בניני פיטרומרקי, תירגם מאנגלית: מיכאל דק. הוצאת איגואנה, שנת מקור 2006, שנת תרגום 2008.
מהרהורי האב: ספר נחמד עם ציורים נחמדים של מירה וינשטיין. הספר חושף את סודותיה של גל, בתה של המחברת. הסודות עוסקים בסביבתה הקרובה: הוריה, חפצים; וגם בה ובתהליכים שהיא עוברת, כמו גדילה. הספר עורר אותנו לחלוק ביננו סודות.
אני חושב שמן הראוי היה להוסיף בתחילה כמה מילים בשמה של גל בנוגע לנושא הספר ולהסביר מהו בעצם סוד.
והנה מפי המבקרת הנכבדת:
טלי בשוראי יצקוביץ, הסודות של גל, הוצאת ויזארט, 2008.
מהרהורי האב: הספר מיועד לגילאים גבוהים יותר משל רומי, כלומר לדעתי מגיל 9-10. בכל זאת קראנו ביחד ותמצתתי לה את החלקים. הסיפור נחמד ומעניין, מספר על היחס לשונה, על זיהום כדור הארץ ומעט על... אהבה ראשונה.
רומי אהבה את הספר.
אני לא אהבתי שהסיפור בחלק השני נגמר באמצע.
עכשיו שאלון ההנאה:
מה את חושבת על הספר: הספר יפה, דמיוני, כיף לקרוא אותו. אני אוהבת את הספר מאוד.
מי גיבור הספר?גליה, כי היא האכילה את דרגו ודיל.
אהבת את הדמויות בספר? אהבתי את גליה ואת דרגו – זה היה הכי יפה שהוא היו מאוהבים, וגם את דיל.
איך היו הציורים? לא כל כך יפים.
הסיפור היה מעניין? כן.
האם למדת משהו מהספר? שיכולים להיות חברים גם אם כל קצת שונה. גם למדתי שאסור לזהם את הסביבה וצריך למחזר.
מה פחות אהבת בספר? לגליה יש חיוך והם לא הראו אותו בתמונה.
על העטיפה: ההשראה לספר הזה באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לי המורה שלי לקבלה. הוא מספר על כוחן של מילים, ומדגיש את הצורך לבחור אותן בקפידה כדי לא לפגוע באחרים. הבעל - שם - טוב (הבעש"ט), שהיה מחברו של הסיפור המקורי הקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת, והדגיש את ערכה וחשיבותה של אהבת הבריות. אני מקוה שעשיתי צדק עם סיפורו. ספר זה מוקדש למורים באשר הם.
רושם כללי: הסיפור היה מעניין. אני אהבתי את התמונות. גם אהבתי לקרוא עם אבא. הספר על מר פיבודי וטומי. טומי אמר לחבריו משהו רע על מר פיבודי, המורה של העיירה הפויל, שלא היה נכון.
שאלה: האם למדת משהו מהסיפור? תשובה: כן למדתי שלא כל מה שרואים נכון, לא כל מה שרואים צריך להגיד, לפעמים צריך לשמור בסוד. אהבתי את מר פיבודי כי הוא עשה את הדבר הנכון.
שאלה: טומי למד משהו? תשובה: כן, את מה שאמרתי.
שאלה: מה פחות אהבת בסיפור? תשובה: שטומי היה צריך לאסוף הרבה נוצות.
שאלה: היית קוראת עוד סיפורים של מדונה? תשובה: כן.
שאלה: לגבי ספרים אחרים של מדונה. האם אהבת את "פשוט חלום – השושנים האנגליות"? תשובה: כן, מאוד.
שאלה: ואת "הרפתקאותיו של עבדי" אהבת? תשובה: אהבתי פחות.
שאלה: הסיפור על התפוחים נראה לך אמין (יכול היה לקרות במציאות?) תשובה: כן, חוץ מהעניין של הנוצות.
התפוחים של מר פיבודי, מדונה, אייר:לורן לונג תרגום: אירית ארב, כנרת בית הוצאה לאור, 2003. 32 עמודים.
מהרהורי האב: הסיפור הוא על ילד המגיע לגן חיות מיוחד! החיות בגן זה אינן כל מה שהן נראות, אלא בנוסף הן גם חיות אחרות! כל מה שצריך לעשות הוא להפוך את התמונה ולזהות את החיה השנייה.
רשומות
