וו צ'אנג-אן, קוף ודלעת הקסמים

הפעם רק מפי האב, כיוון שזהו ספר שאינו מתאים לגילאי הבנות. אני מניח שהספר מתאים מגיל 9.

זה מה שכתוב על העטיפה:

"קוף ודלעת הקסמים" היא אחת האגדות האהובות ביותר בתרבות הסינית. היא מובאת כאן מתוך הרומן רחב-היריעה "המסע למערב", שחיבר במאה השש-עשרה ווּ צַ'נְג-אֶן, מענקי הספרות הסינית לדורותיה. מבוגרים וילדים כאחד מתענגים זה מאות בשנים על הדמיון העשיר, ההומור והדמויות המרתקות של יצירת מופת קטנה זו, שהיא בעת ובעונה אחת סיפור ילדים רווי קסם ומשל מעמיק על החיפוש אחר ההארה.

מדובר על קיסר סיני המעוניין לקבל כתבים בודאיסטיים מהודו, סיפור עם בסיס היסטורי מסוים. זוהי דרך ארוכה ומסוכנת, ויש דת מתחרה שלא תוותר על מעמדה. נזיר קדוש נבחר למשימה על-ידי הקיסר הסיני ובני לוויה לו בכדי לעזור לו להצליח במשימתו, למשל חזרזיר עצל וקוף פלאי.

כצפוי המשימה אינה עוברת בקלות: השד הגדול בעל קרני הזהב, עם צבא השדים המונה מאות חיילים, יעשה ככל יכולתו בכדי לעצור את המשלחת.

הטיפוסים צבעוניים שאינם רק טובים או רעים. הסגנון שונה מהסגנון המערבי שאנו רגילים לו, ואני תמיד בעד שילדי יקראו גם דברים שונים.

הקריאה קולחת, הציורים נהדרים ואני בהחלט ממליץ. חבל רק שזהו רק חלק מהסיפור והקורא הצעיר נותר ללא ידיעת סופו.

וו צ'אנג-אן, קוף ודלעת הקסמים. תרגם מסינית ועיבד מאיר שחר, ציירה נגב ג'אנג שחר. הוצאת עם עובד. מקור - המאה ה-16, תרגום 2008. 43 עמודים כולל אחרית דבר.

פרופ' איתן פרידמן, שגית כהן וגלית חזק, לטל לא קל

מהרהורי האב: הספר מסופר בגוף ראשון (כבר לטובה) על ידי טל בן ה-9 הכותב ליומנו. מסופר שם על יחס החברה לשמנים, ועל הסיכונים הבריאותיים שבהשמנה. מוסברים שם מונחים חשובים בנושא (כולל ממש מילון מונחים בסוף הספר - רעיון מצויין אם כי לא כל מושג מוסבר היטב), כמו מהי תזונה נכונה, חשיבות הפעילות הגופנית וכד'.
חשוב מאוד למי שהם בקבוצת הייחוס, וגם למי שלא (כמו רומי) בכדי לדעת לשמור על עצמנו.

לי הפריע רק דבר אחד. זה נכון שבריאותית חשוב לרזות - אין לי טענות. אבל חלק חשוב מהמוטיבציה של טל היא היחס המזלזל של החברה. האם זו מוטיבציה ראויה? אני לא בטוח.








זהו ספר מסידרה על נושאי בריאות לילדים.
על יוצרי הסידרה:
פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית, מייסד ומנהל היחידה האונקוגנטית בבית החולים "שיבא" בתל-השומר. פרופסור חבר באוניברסיטת תל-אביב. השתתף בעבר בהנחיית תוכניות רבות ברדיו ובטלוויזיה. כיום מנחה תוכנית בריאות בערוץ הבריאות.

גלית חזק, סופרת ילדים ("בדרך לשלולית"/הוצאת ידיעות אחרונות), מפתחת תוכניות לימוד ומשחקים חינוכיים. בוגרת החוג לפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטת תל-אביב. ילידת קיבוץ עין המפרץ. מתגוררת כיום בניו-יורק.

שגית כהן, קלינאית תקשורת בעלת תואר ראשון ושני בהפרעות בתקשורת. בעלת קליניקה לטיפולי שפה ודיבור בילדים, ומפתחת ומשווקת סדרת משחקי שפה ייחודיים הנקראת "השפה כמשחק ילדים". משלימה לימודי דוקטורט בגנטיקה באוניברסיטת תל אביב. גרה ברמת גן.

פרופ' איתן פרידמן, שגית כהן וגלית חזק, לטל לא קל. הוצאת ספרים יסוד, 35 עמ', 2007.

אורנה יקיר, איך נרקם סיפור אהבה

מהרהורי האב: הסיפור הזה בא למלא חסר של ספרים בנושא אשר פונים לילדים עצמם. אורנה יקיר, שנפטרה מסרטן לא מזמן, כתבה את הספר מניסיונה האישי, משיחותיה עם בתה נוגה.
יש לספר חסרונות לא פשוטים, מהפורמט ה"רקמתי" שלו שמקשה על הקריאה עד לעיסוק יותר בצדדים פיזיולוגיים מאשר במהות האימוץ. לדעתי ההקדמה שלו מייחסת לו ערך רב יותר ממה שיש בו באמת.
אבל למרות זאת, בעיקר כי אין ספר אחר, זהו ספר חובה להורים שאימצו ילד לקריאה משותפת, ולו רק בשל המסקנה הסופית שהאהבה לילד מאומץ אינה פחותה מזו לילד רגיל. יותר מזה, אני חושב שחשוב גם לילד לא מאומץ לקרוא את הספר משתי סיבות: שידע להתייחס בסובלנות לילדים כאלה, ושידע שיש גם דברים כאלה בעולם.

אורנה יקיר, איך נרקם סיפור אהבה. הוצאת ספרים יסוד, ללא תאריך או עימוד.

אפרים סידון ודני קרמן, חורני

מהרהורי האב בלבד הפעם.

הבנתי את הרעיון: איך אינדיבידואל אחד פורץ מההמון ומנסה לממש את עצמו; והוא מצליח רק כאשר הוא מבין את מהותו ואת השוני שלו, חסרונותיו ויתרונותיו, ואז הוא מגיע לנחלה.

וזה מה שכתוב על גבי העטיפה:

חורני, חור צעיר ונועז, מחליט לעזוב את שפופרת המקלחת כי כל חבריו החורים הם סתם סתומים. הוא נודד בארץ, מגיע לכל מיני חורים משונים, נקלע לצרות, זוכה באהבה - ולבסוף, אחרי הרפתקאות שונות ומשונות, הוא חי באושר ואושר עד עצם היום הזה.

אפרים סידון ודני קרמן יוצרים בסיפור ובאיור ספר משעשע, מלא דמיון והומור, על מסעותיו של החור הנועז בשבילי הארץ ודרכיה.
הילדים יוכלו ליהנות הן ממשחקי המילים ומן הדמיון הפרוע והן מהחור המוחשי המלווה את הסיפור לכל אורכו.

את זואי בת החמש הספר עניין בצורה מוגבלת. היא הבינה כל קטע בספר, אבל לא כשלם וזאת בשל מספר התהפוכות הרב שחורני עובר. לרומי הת השבע הוא היה פשוט מידי.

בנוסף יש הרבה אסוציאציות שטובות להורים (האמת שלא - זה לא עד כדי כך משעשע) אך לא יהיו ברורות לילדים.

ולבסוף, לשם "חורני" אסוציאציה לא נעימה, והעלבונות בספר לא ממש גרמו לי הנאה (חברים סתומים, מקומות בארץ שהם נחשבים בעיני המחברים לחורים וכד').

אפשר לוותר.

אפרים סידון ודני קרמן, חורני. הוצ' כתר 2008.

דבורה פרידמן, קשקוש

מהרהורי האב: מה שמאפיין את הסיפור היה במילה אחת: מעבר בין מישורים. זה מתחיל בסגנון: מתחיל כדמוי קומיקס וממשיך כסיפור "רגיל" לגילאים אלה; יש ערבוב בין הדמויות שבספר - אמה ולוסי - לבין הציורים שלהם במוסן שלבסוף כולם פועלים באותו עולם; ולבסוף האהבה היא בין היפיפיה הנרדמת ל... קשקוש (במקום הנסיך האופנתי).
החלק הראשון היה קצת קשה לזואי בת החמש, ולדעתי באמת שונה ממהמשך ללא הצדקה, אולם ככלל - ספר מומלץ. אני אוהב ספרים לגיל הזה שפורץ גבולות ולטעמי מעשיר את ההבנה של קהל היעד שלו (כמו במקרה של נהפוכו).


וזה מה שהבנות חשבו:


דבורה פרידמן, קשקוש. מאנגלית: אירית ארב, איגואנה הוצאה לאור, שנת מקור ותרגום: 2007.